מוטי צרפתי, 77, הגיע בשבוע שעבר למרכז הרפואי שיבא לביצוע בדיקת קולונוסקופיה - ער לגמרי, ללא הרדמה. כמה ימים לפני כן התקשרו אליו ממכון הגסטרו והציעו לעבור את הבדיקה ללא טשטוש, מטעמי ביטחון: אם תישמע אזעקה באמצע, המטופל יהיה ער, יכסה את עצמו בסדין ויתפנה עם הצוות למרחב המוגן. "לשנייה לא היססתי", הוא אומר. "לא כאב לי בכלל, הייתי ער וצפיתי במסך מולי בכל הפעולה. נחמד לראות שמשהו מטייל לך בבטן".
מוטי צרפתי עבר קולונוסקופיה בלי טשטוש במרכז הרפואי שיבא בתל השומר
(צילום: דוברות שיבא)
בבדיקה נמצאו פוליפים שנכרתו ונשלחו לבדיקת מעבדה. מאז הפך צרפתי לשגריר נלהב של השיטה. "איך שחזרתי מהבדיקה פתחתי במסע מודעות בקרב חברים בני גילי. ואם הסרטון שלי יביא אפילו חולה אחד לגילוי מוקדם שיציל את חייו - עשיתי את שלי". פרופ' שומרון בן חורין, מנהל המכון למחלות דרכי העיכול בשיבא, שמוקם מעל הקרקע ואינו ממוגן, הסביר תוך כדי ההליך: "מוטי צרפתי, חולה יקר, עושה פה עכשיו בדיקת קולונוסקופיה בלי טשטוש, והורדנו לו שלושה פוליפים. ועם ישראל מפחד לבוא לקולונוסקופיה בלי טשטוש, למרות שזה הדבר הנכון לעשות במלחמה". צרפתי הוסיף: "שום דבר לא כאב. הדבר היחיד שהוא אמר לי 'תנשום עמוק', ואני נושם".
1 צפייה בגלריה
"אם הסרטון שלי יביא אפילו חולה אחד לגילוי מוקדם שיציל את חייו - עשיתי את שלי". מוטי צרפתי עבר קולונוסקופיה בלי טשטוש בידי פרופ' שומרון בן חורין
(צילום: דוברות שיבא)
הפתרון היצירתי הזה נולד מתוך מצוקה של ממש. "בימי שגרה אנחנו מבצעים כ-100 בדיקות קולונוסקופיה ביום - כעת נעשות רק 25", הסביר פרופ' בן חורין, "אין לדעת כמה זמן תימשך המלחמה, אבל בוודאות אנחנו יודעים להזהיר מפני מחול השדים שיתרחש בניסיון לחדש את התורים שנדחים". פרופ' בן חורין מדגיש כי קולונוסקופיה ללא טשטוש אינה חידוש: "אני עצמי עברתי את הבדיקה פעמיים ללא טשטוש וזה נהוג במקומות רבים בעולם. זה לא נוח, אבל זה לא כואב. מרגישים אי-נוחות בבטן. יעידו סמנכ"לים בשיבא שעברו קולונוסקופיה ללא טשטוש, קמו מהמיטה, התלבשו וחזרו מיד לפעילות שגרתית".
פרופ' שומרון בן חורין: "אני עצמי עברתי את הבדיקה פעמיים ללא טשטוש וזה נהוג במקומות רבים בעולם. זה לא נוח, אבל זה לא כואב. מרגישים אי-נוחות בבטן. יעידו סמנכ"לים בשיבא שעברו קולונוסקופיה ללא טשטוש, קמו מהמיטה, התלבשו וחזרו מיד לפעילות שגרתית"
פרופ' נעים אבו פרחה, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה באסותא באר שבע, אומר כי "גם בשבועיים האחרונים, מאז שמשרד הבריאות אישר את חזרתם לפעולה של מכוני הגסטרו הממוגנים, עדיין מתגלה תמונה עגומה והרת אסון: לפחות מאות אנשים דוחים את התור שלהם לקולונוסקופיה ועלולים לשלם על כך בבריאותם". בכל שנה מתבצעות בישראל יותר מ-100 אלף בדיקות קולונוסקופיה במערכת הציבורית - וזמן ההמתנה הממוצע נע ממילא בין שמונה חודשים לשנה. "ולכן אני לא רוצה לתאר את צוואר הבקבוק שממילא קיים ועתיד להתרחב, ואת ההמתנה הצפויה לדוחים".
פרופ' נעים אבו פרחהצילום: דוברות אסותאלדבריו, שני גורמים אחראים למצב: הוראת משרד הבריאות שבשבוע הראשון למלחמה שיתקה את פעילות מכוני הגסטרו, והמטופלים עצמם, שממשיכים להימנע מהגעה גם לאחר שהפעילות חודשה. הסיבות מובנות: ההכנה לקולונוסקופיה מחייבת היצמדות לשירותים, ולמי שאין ממ"ד - אזעקה באמצע ההכנה הופכת לבעיה של ממש. אחרים פשוט חוששים לצאת מהבית. "לסרטן המעי הגס לא סיפרו שיש מלחמה, ולכן הוא לא עוצר", מזהיר ד"ר אבו פרחה. "מי שסובל מדימום רקטלי קל ודוחה את הבדיקה, עלול להיבדק לאחר שהדימום כבר הפך קשה - ומה שאפשר היה למנוע בקולונוסקופיה, אולי כבר לא יתאפשר בדרך זו ואף יוביל לניתוח".
כדי להקטין את הנזק, החליטה הנהלת אסותא לנתב מטופלים מרחבי הארץ לשני המכונים הממוגנים שלה: אסותא רמת החייל ובאר שבע. "רק השבוע הגיעו למכון שאני מנהל מטופלים מאשדוד עם רופאי הגסטרו שלהם ועברו את הבדיקה ללא דחייה".
"לא פעם זה הסתיים במוות"
תופעה דומה מטרידה גם את הקרדיולוגים הבכירים בישראל. "בשבוע וחצי הראשונים למלחמה, חולים שחייבים היו להגיע - נמנעו. וכשכבר הגיעו, לא פעם זה הסתיים במוות", אומר פרופ' ישראל (איסי) ברבש, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית וצנתורי לב בשיבא. בימי שגרה מופעלים במכון חמישה חדרי צנתור ביום - כיום פועל חדר אחד בלבד. "רק בשבוע שעבר פינה צוות טיפול נמרץ של מד"א אלינו, תוך כדי החייאה, גבר שהתמוטט בביתו ונפטר מיד עם קבלתו".
פרופ' ישראל (איסי) ברבשצילום: דוברות שיבאלדברי פרופ' ברבש, "לא מעטים מגיעים עם התקף לב לאחר שדחו את הסימנים המבשרים ואמרו לעצמם: 'אתפנה לבית החולים אחרי האזעקה, בבוקר' - וכשהגיעו, מצבם היה קשה".
גם מטופלים שנזקקים להחלפת מסתם דוחים את התור. "ידוע מהספרות הרפואית שעיכוב בהחלפת מסתם מוביל במקרה הטוב לאי-ספיקת לב ובמקרה הרע - למוות. מטופל נפטר לאחרונה בביתו בגלל שדחה את הצנתור".
פרופ' ברבש פונה לציבור: "לכל מי שחש באחד מהתסמינים הבאים - כאבים בחזה, קושי בנשימה, הזעה, בחילה - אל תישנו על זה לילה, אל תתעכבו ואל תגידו לעצמכם 'פדיחה שאתפנה'. הגעת שווא עדיפה על אי-הגעה - שיש לה, לצערי, השלכות מרחיקות לכת על המשך החיים, ולא רק".
עוד בנושא זה:
